אז מה זה מחקר צרכנים סינטטיים?

אחת הבעיות שלי היא שאני עובד לבד. זה אומר שאין מי שלפעמים יגיד לי "ולד. זה כיוון ממש מפגר". אז אחד הכלים שבניתי לעצמי הוא סקר צרכנים סינטטיים שבוחן את הכיוונים בבריפים או במצגות שאני עושה.

מה זה אומר בפועל? "צרכן סינטטי" הוא מודל LLM + דאטה שביחד אמורים לדמות צרכן אמתי.

לקחתי הרבה דאטה ממאגרים כמו הלשכה המרכזית, בנק ישראל ועוד ובניתי על בסיסם 2000 פרסונות סינטטיות, כך שהפרסונות שלי מתפלגות כמו האוכלוסיה בישראל בפרמטרים כמו גיל, מין, הכנסה, דתיות, מגורים, ילדים, נישואין, צריכת חדשות ואפילו קצת תפיסות חיים.

על זה, פר מותג, מוסיפים עוד שכבה של נתונים רלוונטים לקטגוריה הספציפית, כמו איזה מותגים הם רוכשים, מה הסיבות בגללן נכנסו לקטגוריה ועוד (השכבה הזו אמורה להיבנות על בסיס סקרים, קבוצות מיקוד ו-CRM אמתיים של המותג). והנה יש לנו תאומים דיגיטליים של צרכני הקטגוריה.

מתוך 2000 הפרסונות, אני בוחר נגיד 200, מציג להם את הכיוונים שלי מהבריף שכתבתי ומריץ עליהן סדרה של שאלות פתוחות. אייג'נט אחר אוסף את כל הטקסט שמקבלים, ובאמצעות כמה טריקים סטטיסטיים הופך אותו לציונים כמותיים על המדדים הבאים - אמינות, רלוונטיות, כוונת רכישה, עניין והתאמה למותג.

האמת, עד כה נשמע קצת כמו צעצוע מורכב. בסופו של יום, לא משנה איך נעטוף את זה, אנחנו נותנים למודל LLM פרומפט מושקע ומבקשים ממנו "לשחק אותה" צרכן אמתי.

העניין הוא שזה צעצוע רק עד שאתה קורא מחקרים מהעולם שמשווים בין התשובות שמקבלים במחקר כזה לתשובות בסקרים אמתיים. התוצאות די מטורפות. מתברר שכשבונים את זה טוב טכנית וסטטיסטית, המודלים מאוד טובים במשחק הזה. מתישהו בשבועות הקרובים אני אוודא את הדיוק שלי מול סקרים אמתיים. אעדכן.

האם זה יחליף מחקר אמתי? לדעתי, חד משמעית לא. אבל יש לתחום הזה כמה יתרונות שביחד הופכים אותו לכלי עבודה קריטי עבור כולנו. היתרונות הטכניים הם:

התוצאות ילכו וישתפרו. בקרוב מאוד כל צוות שיווק ידע לבנות כלי כזה לעצמו. מהרגע שבנית אותו פעם אחת (ואתה מתחזק אותו טוב), סקר חדש לוקח בערך שעתיים עבודה. העלות של סקר חדש היא בערך 150$ בטוקנים.

הזמינות הבלתי נתפסת הזו הופכת אותו לכלי עבודה יום יומי. אם למשל בבריף שכתבתי, אחד הכיוונים מקבל ציונים נמוכים באמינות, ואני חופר בדאטה וקורא קצת ציטוטים, הרבה אסימונים יכולים ליפול לי לגבי האם ואיך לשפר את הכיוון.

אם למשל משרד פרסום מציג לצוות השיווק שלושה כיווני קריאטיב, והצוות מתלבט. ניתוח כזה, גם אם לא יגיד להם בביטחון מלא מי "הכיוון המנצח", הוא כן יתן להם המון חומר למחשבה, עוד תובנות ואפילו אולי רעיונות לאיך לשפר את הכיוונים. תחשבו על בחינה מהירה של כיווני קריאטיב, רעיונות למוצרים חדשים, פרזנטורים ומשפיענים, כיווני מיצוב ועוד המון שימושים שאפשר לחשוב עליהם.

לדעתי, המטרה של מחקר סינטטי היא לא "האמת". המטרה היא העמקת החשיבה שלנו. וככזה, מי שישלוט בתחום הזה הם לא מכוני מחקר ולא סטארט אפים יעודיים. הם מחלקות שיווק ומשרדי פרסום שיבנו לעצמם מודלים כאלה לשימושים פנימיים.

בעוד כשבועיים אנחנו נארח את FOCUSAI אצלנו בפודקאסט. אולי הם ישכנעו אותי אחרת.