האם עתיד משרדי הפרסום בארץ הוא באמת 5-6 תותחים שמנהלים הכל באמצעות סוכנים אוטומטיים?

אני בכלל לא בטוח. יש עוד כמה שאלות שצריך לענות עליהן כדי שזה יהיה הגיוני.

1.

אם הכל נעשה על ידי אייג'נטים, מי בדיוק הולך לענות ללקוח, ב-7 בבוקר, כשהוא מתקשר לצעוק שהוא נכנס לפייסבוק ולא ראה שם את הבאנר שלו?

2.

בטווח הבינוני, עלויות ה- AI הולכות להגיע למימדים הזוים, שרוב המשרדים בישראל בכלל לא יכולים לעמוד בהן.

גם אם באמת נתחיל לבנות אייג'נטים שמחליפים (למשל) עובד בניהול לקוח, העלות של סוכן כזה תהיה הרבה יותר גבוהה מהשקל וחצי שמשלמים בישראל לתקציבאי צעיר.

3.

כולם, כולל כולם, בונים / קונים היום בדיוק את אותם הסוכנים, שיושבים בדיוק על אותם המודלים, עם אותו ה-DATA. הרבה ממה שמרגש אותנו היום יהפוך תוך שנה לסחורה לא מבדלת. גרוע מכך, את רוב הסחורה הזו הלקוח ידע לקנות לבד ב- 20$ לסיט.

התחרות בין משרדי הפרסום הולכת להיות לא על האייג'נט. היא הולכת להיות על השכל שדוחפים לתוכו. בעולם הקבוצות הגדולות משקיעות מיליארדים בשיתופי פעולה, רכישה של סטארט אפים ובניית תשתיות דאטה. אבל אין לזה שום קשר לישראל. אין פה לא את הכסף, לא את הסקייל ולא את התשתית למהלכים כאלה.

אז מה זה בעצם "השכל" הזה שדוחפים לאייג'נט שכל המשרדים הולכים להתחרות עליו? אני חושב שאם בעולם השכל הזה מבוסס על דאטה, בישראל הוא יהיה מבוסס על מהירות ואיכות הלמידה של המשרדים. אני גם חושב שלמחלקות הפלנינג יהיה תפקיד מכריע בבניית היתרון התחרותי הזה.

למידה - זה פרק שמתחלק לשלושה חלקים: הצורה שבה אנחנו מבינים את הצרכן, הצורה שבה אנחנו מודדים אפקטיביות פרסום, והצורה שבה אנחנו עובדים מול מה שבעולם מתחילים לקרוא לו SYSTEM3

(לגבי האחרון, ממליץ בחום לקרוא את הפוסט של Nati Bichler מקיי. גם כדי להבין לאיפה הראש שלהם, לדעתי גם הרבה מהפלנינג הולך).

אבל בגלל שהפוסטים שלי גם ככה ארוכים וחופרים מדי, אני אכתוב על שלושת הסעיפים האלה בפוסט נפרד.

התמונה מפוסט של בחור חכם שמדבר על עליית מחירי ה- AI.