על אמון בפרסום

בעולם המטורלל שבו אנחנו חיים, TRUST הופך לכלי שיווקי חשוב יותר מבעבר. מצד אחד, זה נושא ברור מאליו, אפילו קצת קלישאתי. מצד שני, מעניין לראות את זה במחקר כמותני גדול.
לפני כמה ימים IPA (אלה שמארגנים את תחרויות האפי באירופה) פרסמו מחקר גדול בנושא שמייצר סביבו הרבה שיח. על פי המחקר, קמפיינים שהשיגו ציונים גבוהים בשיפור ה-"אמון במותג" היו 41% אפקטיביים יותר (גם במדדי מותג וגם במדדי מכר).
כמה נקודות מעניינות:
1.
חשיבות ה"אמון במותג" גוברת עם השנים.
הם השוו את הנתונים שלהם מהשנים 1998-2020 לשנים 2012-2024 וגילו שהחשיבות של TRUST גוברת. מהלכים שמשיגים תוצאות גבוהות במדד זה אפקטיביים היום ב- 56% יותר מפעם.
2.
נראה שצריך ממש לעבוד בזה.
89% מהקמפיינים שהשיגו ציונים גבוהים במדד האמון הגדירו אותו בתור המטרה המרכזית או השנייה של המהלך.
3.
זה נראה שבישראל אנחנו לא ממש מתעסקים בנושא. לפחות מהניסיון שלי, לא יצא לי לעשות מחקרי פרה-פוסט קמפיין בהם ממש שואלים שאלות כמו "עד כמה אתה מאמין למותג" ובודקים את השפעת הקמפיין על המדד.
נראה שהשינוי התרבותי שהעולם עובר הולך לחייב אותנו להתחיל להבין באיך בונים אמון יותר מזריקת סיסמאות על אותנתיות ואנשים אמתיים.
4.
איך בעצם בונים אמון באמצעות פרסום?
אז המחקר הנוכחי לא טוב מספיק בלענות על השאלה הזו. הם זרקו מושגים כמו "טסטמוניאלס", "רגש" ו- "חלקיק מהחיים" (slice of life). לדעתי, אם לשפוט לפי כמות השיח שמתנהל על הנושא הזה בקרב האנשים שאני עוקב אחריהם, בשנה הקרובה יתפרסמו הרבה מחקרים על הקשר בין אמון לאפקטיביות.
אני מניח שהתשובה היא: בואו ננסה לא לחרטט יותר מדי.
זה בדיוק סוג הדיון שאנחנו עושים עם מנהלי שיווק בתוכנית העבודה השנתית. יועץ שיווק אסטרטגי.
בואו נדברעל הכותב
היי. אני ולד סבידלר, יועץ לאסטרטגיה שיווקית. הגעתי לייעוץ משני מקומות שמייצגים קצוות מחשבתיים שבדרך כלל לא נפגשים: צוות האנליזה של מטא מצד אחד וצוות האסטרטגיה של מקאן מהשני. חיבור זה מייצג את הגישה שלי לאסטרטגיה שיווקית: אסטרטגיה טובה מתחילה מהדאטה, ורק אז מתקדמת לסטוריטלינג.
בנוסף, אני מרצה למדעי השיווק בתואר השני של המכללה למינהל. ויחד עם אסא, אנחנו גם מנחים את הפודקאסט "מדעי השיווק בפקקים". זהו.