כ- 85% מהפרסום הדיגיטלי משיג פחות מ-2.5 שניות של צפיה.

זאת בעיה, כי מחקרים מראים ש- 2.5 שניות הן המינימום הנדרש ליצירת תשומת לב והשפעה על הזיכרון.

אז אמנם יש כל מני הגדרות של ACTIVE ATTENTION מול PASSIVE ATTENTION ועוד בלבולי מוח אקדמיים, אבל בגדול, זה אומר שבערך 85% מהפרסום הדיגיטלי מבוזבז.

כמה מחשבות:

1

הצורה שבה אנחנו מספרים סיפור צריכה להשתנות.

אנחנו רגילים לייצר סיפורים ליניאריים - מתחיל לאט, בונים את המתח, רגע שיא, המתח נרגע, דבר המפרסם. המבנה הזה לסטוריטלינג לא עובד. אנחנו יודעים זאת, אבל מתקשים מאוד לייצר קריאטיבים במבנה אחר.

בתגובות יש תמונה לשקף מאוד מפורסם של ג'ליפיש על מבנה הסיפור החדש שמתאים למדיות הדיגיטליות - עם הרבה פיקים מהירים ודחופים.

2.

שיטת ה-"בואו ניקח את קמפיין הטלויזיה ונגזור ממנו אלמנטים לדיגיטל" כבר מתחילה להיעלם מהעולם, וטוב שכך. כי היא לא עובדת.

בתגובות יש צילום מסך ממחקר של קנטאר משנת 2023 שמראה שכשאנחנו לוקחים את השפה של הקמפיין, אך מתאימים את הקריאטיב לכל אחת מהפלטפורמות בנפרד (באמת מתאימים, לא רק הגודל והאורך…), הביצועים משתפרים באופן משמעותי.

3.

תמתגו את הפרסומות שלכם. כן, גם בסושיאל.

המחקר הנוכחי של Amplified (נחשבת לחברה המובילה בעולם לחקר תשומת לב בפרסום) עשה תרגיל מגניב. הם לקחו קמפיינים של 8 מותגים מובילים, ולכל קמפיין יצרו "אח תאום", אך פחות ממותג (צמצמו קצת מהצבעוניות, הלוגו, הפונטים וכו) והשוו את שתי הגרסאות.

הם קיבלו תוצאות די מדהימות - אם בממוצע אנחנו צריכים 2.5 שניות של צפיה אקטיבית כדי להשפיע על הזיכרון, אז מתברר שעבור קמפיינים "ממותגים מאוד", מספיק לנו 1.5 שניות - 40% פחות.

במחקר אחר (של טיקטוק) שבחן 115 קמפיינים על מדגם של 12 אלף גולשים, הם שהתפרסם לפני כמה שבועות, הם הגיעו לאותה המסקנה - תכנים עם "מיתוג ברור" כבר בשניות הראשונות של הסרטון השיגו ביצועים גבוהים ב- 18% מקמפיינים לא ממותגים. גם המחקר הזה בתגובות.

אנחנו רגילים לחשוב על DISRUPTION - הצורך להפתיע ולבלוט. האמת היא שכל רעיון הדיסרפשן נולד עבור פרסום בטלויזיה. במובנים רבים, יכול להיות, שבדיגיטל המשימה שלנו הפוכה - בזמן הגלילה, כשאנחנו נתקלים במשהו שאנחנו מזהים, אנחנו מתעכבים עליו ושמים אליו לב. כשאנחנו נתקלים במשהו שלא מרגיש לנו מוכר, אנחנו פשוט גוללים הלאה.