האם פרסומות של 60 שניות באמת שוות את הכסף?
על פי המחקר החדש של דנטסו - לא ממש.
במחקר שהם פרסמו לפני כמה ימים, הם ניתחו דאטה בייס די גדול (עם מתודולוגיה מורכבת ורצינית, אך לא מעניינת לפוסט), והגיעו למסקנה שסרטונים שתופסים תשומת לב לאורך יותר זמן מייצרים השפעה גדולה יותר על המכירות בטווח הארוך. אבל שוב, כמו כל דבר בפרסום, זה קשר שסובל מתפוקה שולית פוחתת: בערך אחרי 20 שניות, התפוקה השולית של עוד "שניות עם תשומת לב" לא באמת גבוהה, ולא שווה את עלות ההפקה והמדיה.
אנחנו יודעים שיש תפוקה שולית פוחתת לתקציב בזמן מוגבל (ולכן עדיף לפזר תקציב על פני תקופת זמן ארוכה). אנחנו יודעים שיש תפוקה שולית פוחתת ל- FREQUENCY (ולכן עדיף להגביל תדירות ולפזר תקציב על פני תקופת זמן ארוכה), ועכשיו - מתברר שיש גם תפוקה שולית פוחתת לאורך הסרט.
או בקיצור - אם אין סיבה מאוד טובה שאומרת לעשות אחרת, תקצרו את הסרטונים (כן, גם בטלוויזיה), תורידו פריקוונסי, ותפזרו את תקציב הקמפיין על כמה שיותר זמן אוויר.
רוצים לדעת מה זה אומר על התקציב שלכם? כך אנחנו עושים את זה: Marketing Mix Modeling.
בואו נדברעל הכותב
היי. אני ולד סבידלר, יועץ לאסטרטגיה שיווקית. הגעתי לייעוץ משני מקומות שמייצגים קצוות מחשבתיים שבדרך כלל לא נפגשים: צוות האנליזה של מטא מצד אחד וצוות האסטרטגיה של מקאן מהשני. חיבור זה מייצג את הגישה שלי לאסטרטגיה שיווקית: אסטרטגיה טובה מתחילה מהדאטה, ורק אז מתקדמת לסטוריטלינג.
בנוסף, אני מרצה למדעי השיווק בתואר השני של המכללה למינהל. ויחד עם אסא, אנחנו גם מנחים את הפודקאסט "מדעי השיווק בפקקים". זהו.