מה אם נעשה מחקר מעמד מותג בקרב 500 AI-ים?

כל תהליך אסטרטגי מתכנס לשלושה פרקים: ניתוח הקטגוריה, ניתוח המותג, וניתוח הצרכן. אבל בעולם שבו כל מי שקונה את המותג שלנו מתייעץ לפני זה עם ה- AI שלו, יש פרק רביעי - ניתוח מעמד המותג בקרב ה- AI.

על איזה מותג המודלים ממליצים? למה? איזה יתרונות המודלים משייכים למותג שלנו ואיזה למתחרים? על איזה CEP אנחנו שולטים בעולם ה- AI ועל איזה צריך להתחרות. האם אנחנו משתפרים לאורך זמן.

בלי הפרק הזה, הניתוח שלנו יהיה חסר. אנחנו למעשה מתעלמים מגורם קריטי שמשחק בתוך הקטגוריה שלנו ומשפיע על קבלת ההחלטה של הצרכן יותר מכל פרסומת שנעשה.

הבאסה היא שמנהל/ת השיווק לא יכולים פשוט להכנס לצ'ט המועדף עליהם ולהתחיל לשאול שאלות על הקטגוריה. גם כי לכלים האלה יש זיכרון אז התשובות שלנו יהיו שונות מהתשובות של הצרכן. וגם כי הם מודלים סטטיסטיים אז כל פעם התשובה תהיה קצת שונה.

הפתרון הוא לבנות ממש "סקר" בקרב המודלים השונים, שעונים על השאלות שלנו ללא "הטיית זיכרון".

בקיצור, בניתי כלי ליצירת מחקר כזה - מעמד מותג בקרב 500 AI-ים.

אייג'נט (קלוד) שעוזר לי לתכנן את המחקר, לכתוב את כל השאלות והפרומטים ולהבין איזה ניתוחים אני רוצה. ואז הוא מתחיל להתכתב עם 500 AIים שונים (ג'יביטי, גמיני וקלוד). למעשה, אלה 500 "ראיונות אישיים" שמתנהלים במקביל. בסוף אוספים את כל השיחות, מנתחים, מציירים קצת גרפים ומקבלים "דו"ח מעמד מותג AI".

אני מצרף קישור לדו"ח לדוגמא שבניתי על קטגוריית לימודי MBA בישראל.

כמה דברים מעניינים:

1. בעולם האמתי, התובנות המעניינות באמת יגיעו מהשוואת התוצאות של המחקר הזה לתוצאות של מחקר מעמד מותג הרגיל. כשנגלה שמותגים שאנחנו לא סופרים "בעולם האמתי" מתחילים להתחזק "בעולם ה- AI", כשנגלה שבעולם האמתי אנחנו עדיין נתפסים כ- X, אבל ה- AI מתחיל כבר לדבר עלינו כ- Y וכו.

2. המטרה היא לא GEO. המטרה של המחקר הזה היא פלנינג - לקבל תובנות על המותג מזווית חדשה וחשובה. האם מסקנות של מחקר כזה יכולות להיות אסטרטגיות? כן.

קודם כל כי המודלים שמשתתפים בסקר מבצעים חיפוש בגוגל לפני שהם עונים, אז למעשה זהו מחקר על המיצוב של המותג באונליין. ושנית, המודלים האלה משתפרים בקצב כל כך מהיר שהדרך היחידה לשפר את מעמדך בעולם ה- AI היא… WAIT FOR IT… באמת לשפר את מעמד המותג, רק צריך להבין איך ואיפה.

3. הדבר המגניב פה הוא שהמצגת ששיתפתי היא רק "השלב הראשון" של המחקר. בעלות של 10-20$ אפשר להמשיך ולחפור במחקר כמה שרוצים.

למשל - במחקר שעשיתי אפשר לראות שהקריה האקדמית אונו מפסידה בכל אחד מה- CEP שבדקתי. מצד שני, כששואלים באופן נעזר, היא ממוצבת טוב יותר מהמכללה למנהל. למה? זאת נקודה שבמחקר אמתי הייתי ממשיך לשאול שאלות המשך ולצלול לתוכה.

4. בדוגמא ששיתפתי הרצתי את הסקר על 100 מודלים כי אני קמצן על טוקנים. במחקר אמתי מריצים על 500.

המטרה שלי היא להכניס את זה לסט הכלים כשאני עושה פרויקטים אסטרטגיים עבור הלקוחות שלי. אבל אם יש מישהו שרוצה להתנסות בכלי (ועל הדרך לממן לי קצת מהטוקנים שאני שורף פה להנאתי), דברו איתי.