אנשים לא אוהבים פרסומות.

הרבה פעמים, הפרשנות הפרקטית של האמירה הזו היא לייצר תוכן "שלא מרגיש כמו פרסומת", כזה שאנשים ירצו לצרוך באמת. בפועל זה אומר בלי לוגו, בלי השפה הפרסומית, עדיף בלי הפרזנטור ובטח שבלי הסלוגן.
למעשה, אנחנו עושים הכל כדי "להסתיר" שזאת בעצם פרסומת של המותג שלנו. אנחנו מקווים שכך אנשים יצפו יותר, יזכרו יותר ויאהבו יותר, ועל הדרך נצליח לדחוף את המוצר שלנו בצורה "נייטיבית".
זה לא באמת עובד.
במחקר שפורסם לפני כמה ימים (בתמונה) שבחן 115 קמפיינים בטיקטוק (על מדגם של 12 אלף גולשים), החוקרים גילו שדווקא תכנים עם "מיתוג ברור" כבר בשניות הראשונות של הסרטון השיגו ביצועים גבוהים ב- 18% מקמפיינים לא ממותגים (וזה בטיקטוק… האמא של כל הנייטיב).
זה מצטרף להרבה מחקרים אחרים אשר תמיד מגיעים לאותה המסקנה - גם אם אולי נפגע באהדה ובאחוזי הצפייה של התוכן, נתוני הזכירות וזיהוי המותג בתוך הפרסומת כל כך נמוכים שעלינו לעשות הכל כדי לוודא שאנשים יודעים שזאת הפרסומת של המותג שלנו.
בקיצור, תגדילו את הפאקין לוגו. ועדיף כבר מהשנייה הראשונה.
זה בדיוק סוג הדיון שאנחנו עושים עם מנהלי שיווק בתוכנית העבודה השנתית. יועץ שיווק אסטרטגי.
בואו נדברעל הכותב
היי. אני ולד סבידלר, יועץ לאסטרטגיה שיווקית. הגעתי לייעוץ משני מקומות שמייצגים קצוות מחשבתיים שבדרך כלל לא נפגשים: צוות האנליזה של מטא מצד אחד וצוות האסטרטגיה של מקאן מהשני. חיבור זה מייצג את הגישה שלי לאסטרטגיה שיווקית: אסטרטגיה טובה מתחילה מהדאטה, ורק אז מתקדמת לסטוריטלינג.
בנוסף, אני מרצה למדעי השיווק בתואר השני של המכללה למינהל. ויחד עם אסא, אנחנו גם מנחים את הפודקאסט "מדעי השיווק בפקקים". זהו.